פסק-דין בתיק ת"ק 002704/03

1.     התובע השכיר לנתבעת דירה ברח' דרך ההגנה 67 בתל-אביב על פי הסכם השכירות שצורף כנספח 1 לתביעה. התובע עותר בתביעתו לחייב את הנתבעת בתשלום חוב שכר דירה עבור שלושה חודשים, יולי עד ספטמבר 1999 וכן בתשלום הוצאות בגין תיקונים בסך של 2,700 ש"ח והוצאות פינוי פסולת בסך של 250 ש"ח.

2.     הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את טענות התובע וטענה כי פינתה את הדירה בסוף חודש יוני 1999 כאשר שכר הדירה עד מועד הפינוי, שולם לתובע.

כן טענה הנתבעת כי התובע שיפץ את הדירה בחודש יולי 1999 וכי השיפוץ היה בגין נזקי רטיבות ומצב רעוע של הדירה ולא בגין נזקים שנגרמו על ידה.

3.     בין הצדדים התנהלה התדיינות קודמת במסגרת ת.ק. 3262/01 בבית משפט זה. על פי פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט חג' יחיא ביום 1/12/02 (נספח 5 לתביעה) חוייב התובע בתביעה שבפני, להשיב לנתבעת סך של 2,900 ש"ח בגין תשלום ביתר ששילמה הנתבעת לתובע עבור שכר הדירה לחודשים מאי יוני 1999 שכן כפי שנקבע בפסק הדין, הנתבעת נתנה בידי התובע שני צ'קים תמורת המחאה קודמת שחוללה ולפיכך היה על התובע להשיב לנתבעת את ההמחאה שחוללה ואשר גם תמורתה נגבתה מהנתבעת בהליכי הוצל"פ.

כב' השופט חג' יחיא ציין בפסק דינו כי התובע טען שהינו זכאי לדמי שכירות מעבר לחודש יוני 1999 אך לא הכריע בטענה וקבע כי אין בפסק דינו כדי למנוע מהתובע להגיש תביעה בגין דמי שכירות מעבר ליוני 1999 או בגין הוצאות נוספות.

4.     התובע הודה בעדותו בפני כי אין בין הצדדים הסכם נוסף מעבר להסכם שצורף לתביעה ואשר מתייחס לתקופה שבין 1/7/97 ועד 30/6/97 אך לטענתו, הצדדים פעלו על פי ההסכם לאחר התקופה האמורה.

התובע העיד כי בדירה התגורר אדם נוסף וכי רק בחודש אוקטובר, גילה שהדירה ריקה לכן פרץ את הדלת על ידי בעל מקצוע וגילה את הדירה מלאה גרוטאות כך שהיה עליו לבצע תיקונים וצביעה.

5.     הנתבעת העידה כי עזבה את הדירה בסוף יוני 1999 שכן מצב הדירה היה רעוע ולא ניתן היה להמשיך לגור בה. הנתבעת העידה כי עזבה את הדירה עוד חודשיים קודם למועד פינויה אך רק לאחר שחזרה מחו"ל, ביוני 1999 פינתה את הדירה. כן העידה הנתבעת כי איש מלבדה לא התגורר  בדירה.

הנתבעת צירפה לכתב הגנתה הסכם שכירות על פיו שכרה דירה אחרת החל מיום 1/5/99. כן העיד מטעם הנתבעת מר יריב גלבוע, בעל הדירה אותה שכרה הנתבעת החל מיום 1/5/99 כי בחודש מאי נסעה התובעת לחו"ל וכשחזרה התגוררה בדירה ששכרה ממנו.

בנוסף הגישה הנתבעת תמונות נ/1, המתעדות את מצב הדירה הסובלת מנזקי רטיבות ועובש.

6.         לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים וטענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

התובע לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו להוכיח את טענתו כי הנתבעת החזיקה בדירה לאחר חודש יוני 1999.

טענתו של התובע בעניין זה, נטענה כטענה בעלמא ללא כל ביסוס ראייתי ואני מעדיפה על פניה  את עדותה של הנתבעת כי פינתה את הדירה בסוף יוני 1999. עדותה של הנתבעת נתמכת בעצם העובדה ששכרה דירה אחרת החל מיום 1/5/99 ובעדות בעל הדירה, מר גלבוע, כי הנתבעת התגוררה לאחר שובה מחו"ל, בדירה ששכרה ממנו.

בהעדר תמונות המתעדות את מצב הדירה לאחר שפונתה על ידי הנתבעת, לא הוכחה טענת התובע בדבר הצורך לבצע שיפוצים או פינוי פסולת בגין מצב הדירה בעת פינויה על ידי הנתבעת. מתמונות הדירה שהוגשו על ידי הנתבעת, נ/1, עולה כי אכן היו בדירה נזקי רטיבות ועובש כך שהיה צורך לבצע בה תיקונים שאינם קשורים לנזקים שנגרמו על ידי הנתבעת כשוכרת ואין עליה חבות לשלמם.

כן עולה מהתמונות שצולמו על פי עדות הנתבעת, כחודשיים לפני מועד הדיון כי בדירה עדיין ניכרים סימני רטיבות ויש בה פסולת כך שלא ברור בגין אילו תיקונים, שיפוצים ופינוי פסולת עותר התובע לפצותו.

7.     לפיכך ומשהתובע לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו להוכיח את טענתו כי הנתבעת החזיקה בדירה לאחר יוני 1999 וכי נאלץ לבצע תיקונים בגין נזקים שנגרמו על ידי התובעת לדירה, דין התביעה להדחות.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 350 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום 27 ביולי, 2003 (כ"ז בתמוז תשס"ג) בהעדר הצדדים.